13413095_10154437821532439_8531264598217605492_n

פרידה מהנקה

הנקה בכל מקום, בכל מצב.

5 שנים, 
5 שנים הנקתי אותך, 
בכל מקום ובכל מצב, 
כשהיית רעב, עייף, כאוב, 
כועס, שמח, מתוסכל, 
בריא, חולה, 
כשצמחו השיניים, 
לפני צום, אחרי הרדמה, 
בים, בבית, על המיטה, על הרצפה, על הספה, 
בישיבה, בשכיבה, בעמידה, בהליכה, במנשא. 
כששמחתי, דאגתי, צחקתי, בכיתי, 
בבתי קפה, טיסות, רכבות, מסיבות, מדינות אחרות… 
בבתי חולים, בחדר לידה, במחלקת יולדות, בבדיקות, 
תוך כדי הכימו, לפני הכימו אחרי הכימו, בבדיקות דם, 
בחדרי המתנה, בחדרי רופאים, 
בבחילות של הכימו… 
לפני הגן, אחרי הגן, לפני השינה, תוך כדי שינה וכשקמת כל בוקר… 
לפני ארוחות, אחרי ארוחות… וגם תוך כדי כמובן.

ועקמו פרצופים, 
אמרו אמירות
הגיבו במילים או בשקט
וגם תמכו, התעלמו, עודדו… 
ואז גם בהריון השני, בגלי הלידה של אחיך, 
אחרי הלידה שלו, 
וגם איתו יחד. (שנתיים וקצת)

צברנו לא מעט קילומטרים… וליטרים. המון המון נחלי חלב טהור.

והנה אנחנו, חשבתי שיבוא יום ותחליט להפסיק בעצמך, בסוף אני החלטתי להפסיק, עם המון עצב, חרדות, אשמה, קשב, 
והידיעה הבטוחה שאתה כבר ילד גדול, שהקשר שלנו בלתי אמצעי 
שאתה בריא וחזק, וצברת.. 
אוי כמה צברת.

יום לפני היום הולדת 5 קיימנו טקס פרידה מההנקה, קראנו מכתבים, צחקנו ובכינו, ינקת, אכלנו שוקולד מריר וסיימנו בכדורגל. ילד יקר שלי, תודה שנתת לי את הזכות להניק אותך, לגלות את ההנקה, לאפשר לשדיים שלי למלא את התפקיד לשמו נועדו. להשלים עם הנשיות שלי. להבין שאפשר להיות טוטאלים, וליהנות מזה. 
לדעת להבין שהגיע גם הזמן להיפרד כדי לגלות דברים חדשים בינינו, ולהיות מוכנה לעבור איתך גם את המסע הזה.

אם התוכן נגע לליבך, מוזמנת לשתף

Share on facebook
Share on whatsapp
Share on email

כתיבת תגובה