רגעים של נוסטלגיה

רגעים של נוסטלגיה

עוד זוכרת מגיל 15, בטקס סיום קורס מדריכים בתנועת הנוער, מכתב בו אמא שלי כתבה לי "אני מאחלת לך שתמיד תהיי בדיוק מה שאת רוצה להיות". ומאז במשך 15 שנה הייתי כמעט אותו הדבר, אמנם עם יותר ניסיון, תארים, תעודות, אבל עדיין אותו הדבר.

ואז נהייתי אמא, סדרי העולם השתנו לי, האימהות הפגישה אותי עם אתגרים חדשים, עם מהות חדשה,

שיעורים על עוצמה, בחירות ואהבה… ואז הבנתי, שעלי להתרכז באור, בטוב, שעלי לקחת חלק בהתאהבות הראשונית ובמוכנות אליה, באהבה טוטאלית, ללא שיפוטיות. הבנתי שכל אחת ואחד מאיתנו זקוק לתמיכה ושהתינוקות הרכים זקוקים להקשבה נקייה בעודם בבטן אימם.

יום אחד חברה יקרה אמרה לי: "למה לא הבאתי אותך איתי ללידה, בלידה הבאה בטוח את באה איתי"

 ומיד הבנתי מעמקי נשמתי שאני נקראת למשימה של תיקון, שעלי להעצים, לשתול אמונה וכוח במשפחות הטריות והמתחדשות. הרגשתי צורך עמוק לקחת אותם יד ביד לקראת מסלול החיים החדש.

ואז גם הבנתי שאני יכולה להיות גם "משהו" אחר ממה שהייתי עד עכשיו, שזה בעצם להיות מי שאני באמת רוצה להיות.

והנה, אחרי 15 שנים של עבודה עמוקה עם נערים ונערות, לפני מספר שנים יצאתי לדרך חדשה של חיפוש, סבלנות, הקשבה, ליווי ועוצמה. חושבת על זה לפעמים ומוצאת כל כך הרבה קווי דמיון בין שני העולמות…

את הבמה היום אני רוצה להקדיש לגעגוע…

מתגעגעת, לרחוב, לחושך, לעוצמה, לבלבול ולרכות של גיל ההתבגרות, לאדרנלין ולאנדורפינים הזורמים בגופי כשהייתי יוצאת לפגוש אותם בשכונות, מתחת לבניינים, בפארקים… כשהם לא תמיד בפוקוס, לסירוגין באישונים מורחבים, לפעמים אחרי אהבה נכזבת, או לילה מחוץ לבית…

אני מתגעגעת לדמעות שזרמו, לכעס ולתחושות קטנות של הצלחה.

מתגעגעת לטיולים, למסעות, ללילות במדבר, למדורות אין סוף, לדיונים פילוסופים על מהות החיים, לחיבוקים ולבכי.

וכשאני קצת מתגעגעת לעצמי, לזאת שהייתי,

אני נזכרת שגם היום אני אותה אחת, מקשיבה לעמקי הלב, מתבוננת דרך העיניים פנימה לנפש, מחזיקה יד ויד פיזית וגם ברוח, ברגעים הקשים, בצמתים המבלבלים. מנסה להרגיע, לחבק. מתמלאת גם אני ברגש ובהורמונים… גם עכשיו אני נהנית  מאדרנלין של התרגשות ומאוקסיטוצין של אהבה.

אני מופעלת עדיין על ידי ערכים של שינוי עולם, עולם צודק יותר, אוהב יותר, שוויוני, מאפשר וקשוב.

אז…

לחיי הגעגוע, על מה שהיה, על מה שיש, ועל כל מה שעתיד לבוא.

זאת אני, אז, היום, מעניין לאן תוביל עוד הדרך.

אם התוכן נגע לליבך, מוזמנת לשתף

Share on facebook
Share on whatsapp
Share on email

כתיבת תגובה